תוכן

ד) והנה כאשר נעריך כל אלו הפרצופים, מתלבשים זה תוך זה, עד שנמצא הכל פרצוף א' לבד, ופרצוף א' דא"א, שהוא כתר, הוא הכולל כל האצילות מלמטה למעלה. ונמצא כי הכתר כולל כל המקום הזה, ונעשו פרצוף א', והנה כאשר הוא עתה מתפשט עד הת"ת, הוא עצמו מה שיהיה אח"כ בעת התיקון, מקום הת"ת שלו ממש, והנה או"א, היו מלבישין ב' זרועותיו ימין ושמאל, עד מקום הטבור שלו, ולכן איך יתפשט הכתר עתה, יותר ממקום אשר א"א להתפשט לאו"א, אפי' אחר התיקון, ואיך יהיה כתר קטן ושפל למטה מהם, כי הלא מקום התפשטות האמיתי של או"א אפי' אחר התיקון, אינו רק עד טבור ת"ת דא"א, ואיך עתה מתפשט כתר יותר תחתון למטה מהם, ולכן זו היתה הסבה שלא נתפשט הכתר עתה, רק עד הטבור ת"ת לבד.